ברודוס ניצב בעבר אחד משבעת פלאי תבל של העולם העתיק: פסל הענק של אל השמש הליוס ("הקולוסוס מרודוס"). הפסל, שהתנשא לגובה של מעל 30 מטרים מברונזה ושיש, הוקם במאה ה-3 לפנה"ס לציון ניצחון העיר על מצור ממושך. הוא עמד על תלו 54 שנים בלבד עד שקרס ברעידת אדמה עזה בשנת 226 לפנה"ס. כיום, שני עמודי אבן שעליהם פסלי איילים (אלאפוס ואלאפינה) מסמנים את הכניסה ההיסטורית לנמל מנדראקי שבו, על פי המסורת, עמד הפסל.
טיילו ברגל לאורך שובר הגלים של נמל מנדראקי עד למצודת סנט ניקולס ושלוש טחנות הרוח העתיקות. זוהי אחת מנקודות הצילום היפות באי, במיוחד בשעות בין הערביים כשהשמש שוקעת מעל התרנים של היאכטות והסירות.
העיר העתיקה של רודוס היא אחד ממתחמי ימי הביניים השמורים, הגדולים והשלמים ביותר בכל אירופה, והיא מוכרזת כאתר מורשת עולמית של אונסקו. בשונה מאתרי עתיקות רבים המשמשים כמוזיאון פתוח בלבד, בתוך חומות האבן האדירות של רודוס מתגוררים ופועלים עד היום כ-4,000 תושבים מקומיים, לצד חנויות, בתי מלאכה וטברנות.
כדי להרגיש את הקסם האמיתי של העיר, היכנסו דרך שער ד'אמבואז (d'Amboise Gate) והתרחקו מהרחוב הראשי והמסחרי (Sokratous) אל תוך הסמטאות השקטות של הרובע היהודי לשעבר (La Juderia) ורובע האבירים בשעות הערב, כשהתאורה העתימה נדלקת על קירות האבן.
בקצה הדרומי ביותר של רודוס שוכן חצי האי פרסוניסי (Prasonisi), המחובר לאי המרכזי באמצעות לשון חול צרה. בנקודה מדויקת זו מתרחשת תופעה גיאוגרפית ייחודית: מפגש בין הים האגאי (המתאפיין בגלים גבוהים ורוחות חזקות) לבין הים התיכון (המתאפיין במים שקטים, רגועים וחלקים כמו מראה).
זהו גן עדן עולמי לגולשי רוח וקייטסרפינג. אם אינכם גולשים, מומלץ לחצות ברגל את רצועת החול (בקיץ היא יבשה לחלוטין) ולעלות במסלול ההליכה עד למגדלור ההיסטורי שבקצה הדרומי לתצפית פנורמית עוצרת נשימה.
שמורת שבעת המעיינות (Epta Piges) בלב יער אורנים מסתירה פלא הנדסי שנבנה על ידי האיטלקים בשנות ה-30 של המאה ה-20: מנהרת מים תת-קרקעית צרה באורך 186 מטרים, המזרימה מים חיים מהמעיינות אל אגם מלאכותי ששימש להשקיית המטעים באזור קולימביה.
ההליכה במנהרה היא חוויה אתגרית בלתי נשכחת: צועדים בתוך חושך מוחלט במים קרירים המגיעים עד גובה הקרסוליים. המעבר צר מאוד ואינו מתאים למי שסובל מקלסטרופוביה; אם אתם מעדיפים לוותר על המנהרה, ישנו שביל הליכה עוקף ונעים ביער מעל פני הקרקע.
עמק הפרפרים (Petaloudes) מושך אליו מדי קיץ מאות אלפי מבקרים הבאים לחזות במיליוני חרקים מכונפים המכסים את העצים והסלעים. מבחינה ביולוגית, מדובר למעשה במין של עש לילה מנומר (Panaxia Quadripunctaria / Jersey Tiger Moth), הנמשך לשרף הארומטי הייחודי שמפרישים עצי הלבנה הרפואיים הגדלים בעמק.
התקופה הטובה ביותר לביקור היא בין סוף יוני לתחילת ספטמבר. במהלך הסיור בשמורה שמרו על שקט מוחלט, לכו בשבילי העץ המוגדרים והימנעו ממחיאת כפיים או רעש שנועדו להבהיל אותם – כל תעופה מיותרת גורמת לעשים לאבד אנרגיה חיונית הדרושה להישרדותם.
הכפר לינדוס (Lindos) שומר בקפדנות על תקנות שימור היסטוריות מחמירות, והכניסה של כלי רכב ממונעים לתוך סמטאותיו אסורה לחלוטין. בתי הכפר בנויים בסגנון "בתי הקברניטים" מהמאות ה-16 עד ה-18, עם חצרות פנימיות מרוצפות חלוקי נחל שחורים-לבנים (Chochlaki) ועיטורי אבן מגולפים סביב הדלתות.
החנו את הרכב בחניונים המסודרים שבכניסה העליונה לכפר ורדו ברגל. מומלץ להגיע מוקדם בבוקר (לפני 09:00) כדי לעלות לאקרופוליס של לינדוס לפני שמגיעים אוטובוסי התיירים ולפני עומס החום של הצהריים.
מפרץ אנתוני קווין (Anthony Quinn Bay) נקרא על שמו של השחקן המפורסם לאחר שצילם במקום את סרט המלחמה ההיסטורי "תותחי נברון" (1961). קווין התאהב במפרצון הסלעי וביקש לרכוש את השטח כדי להקים בו מרכז בינלאומי לקולנוענים, ולמרות שהעסקה בוטלה מאוחר יותר על ידי ממשלת יוון, המפרץ שמר על שמו עד היום.
מי הטורקיז הצלולים והקרקעית הסלעית הופכים את המפרץ לאתר השנורקלינג והצלילה הטוב באי. הביאו עמכם שנורקל, מסכה ונעלי מים מגומי להליכה על הסלעים, והגיעו עד השעה 10:00 כדי לתפוס מיטת שיזוף על משטחי הסלע.
ברובע היהודי של העיר העתיקה (La Juderia) שוכן בית הכנסת "קהל שלום", שהוקם בשנת 1577 ונחשב לבית הכנסת העתיק ביותר ביוון הפעיל ברציפות עד היום. המבנה מתאפיין בסגנון אדריכלי ספרדי-עות'מאני עם רצפות פסיפס מחלוקי נחל ועזרת נשים עליונה ייחודית.
בצמוד לבית הכנסת פועל המוזיאון היהודי של רודוס, המספר את סיפורה המרתק והטראגי של הקהילה הספרדית שדיברה לאדינו באי ונחרבה כמעט כליל בשואה. הביקור מומלץ מאוד ופותח צוהר לפרק היסטורי מרגש ולא מוכר של רודוס.
הכפר אמבונה (Embonas), השוכן למרגלות ההר הגבוה ביותר באי (הר אטאבירוס), נחשב למרכז גידול הגפנים וייצור היין של רודוס עוד מימי קדם. האקלים ההררי והאדמה הפורייה מאפשרים גידול של זני ענבים ייחודיים ומקומיים כמו "את'ירי" (Athiri) הלבן ו"אמוריאנו" (Amorgiano) האדום.
שלבו בנסיעה להרים עצירה ביקבי הבוטיק המשפחתיים של הכפר (כמו יקב Kounaki או Alexandris) לטעימות יין מודרכות ללא תשלום, ואכלו צהריים באחת מטברנות הבשרים המקומיות המגישות בשר כבש על הגריל ופשטידות גבינה כפריות.
מתחם מרחצאות קלית'יאה (Kalithea Springs) נבנה בשנת 1929 על ידי האדריכל האיטלקי פייטרו לומברדי, סביב מעיינות תרמיים שנודעו בסגולות המרפא שלהם עוד מימי קדם. המתחם משלב אדריכלות מורית-איטלקית יוצאת דופן, רוטונדות מרשימות ופסיפסי אבן מרהיבים, ושימש כתפאורה לסרטים בינלאומיים ויווניים רבים.
כיום המעיינות הטיפוליים אינם פעילים כספא מרפא, אך המתחם שופץ והפך לחוף רחצה יוקרתי ומטופח עם מפרץ טורקיז שקט. דמי הכניסה סמליים (כ-3–5 אירו), ויש במקום בית קפה-בר מצוין על קו המים ומיטות שיזוף נוחות.
